איך מטפלים בהתקפי חרדה?

במאמר זה נתרכז בטיפול קוגניטיבי התנהגותי בהתקפי חרדה (מה שנקרא בשפה המקצועית הפרעת פאניקה).

אם ברצונך לדעת על טיפול קוגניטיבי התנהגותי באופן כללי, יכול להיות שתתענייני במאמר הזה. 

מה זה התקף חרדה / התקף פאניקה?

הכוונה לשורה של סימפטומים פיזיים אשר מגיעה לשיא תוך 20 דקות מקסימום, וביניהם ניתן למצוא דופק גבוה, נשימה מואצת או קושי לנשום, הזעה, סחרחורת, תחושת נימול, תחושה שהראש מרחף (light headedness), ומעל לכל חוויה חזקה של פחד: פחד להתעלף, פחד לקבל התקף לב, פחד להשתגע או פשוט פחד באופן כללי. 

החדשות הטובות

טיפול קוגניטיבי התנהגותי בהתקפי חרדה הוא טיפול יעיל ביותר, הוא פשוט וקצר יחסית, ונהנה מאחוזי הצלחה גבוהים במיוחד. במאמר זה אסביר צעד אחר צעד איך עובד טיפול קוגניטיבי התנהגותי בהתקפי חרדה, מה הופך אותו לכל כך יעיל, ואיך בעצם פותרים את הבעיה.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי בהתקפי חרדה - טיפול מבוסס ראיות

פעמים רבות אנשים מגיעים לטיפול קוגניטיבי התנהגותי אחרי שניסו להתמודד עם התקפי החרדה שלהם בדרכים שונות.  חשוב לדעת – טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא ללא ספק הדרך היעילה ביותר לטפל בהתקפי חרדה. זוהי שיטת טיפול המבוססת על ראיות מדעיות, ולמעשה הטיפול מתבסס על פרוטוקול – כלומר תכנית טיפול מובנית ומסודרת בה קבוע מראש סדר המפגשים והתוכן של כל פגישה. לטיפול פסיכולוגי באמצעות פרוטוקול יש יתרון משמעותי ביותר שאין לטיפולים פסיכולוגים אחרים – אפשר לבדוק אותו ולדעת בדיוק עד כמה הוא יעיל. פרוטוקול הטיפול הקוגניטיבי בהתקפי חרדה נבדק על עשרות אלפי אנשים ברחבי העולם כך שאנו בטוחים לגמרי שהוא עובד. 

אז מה עושים בטיפול? איך בעצם פותרים את התקפי החרדה?

לטיפול בהתקפי חרדה מספר שלבים:

שלב ראשון - הערכה

המטרה בשלב זה היא לאסוף מידע מדויק על התקפי החרדה שלך, מתי התחילו,  איך בדיוק הם מתרחשים, באיזו תדירות ועוצמה, מה מתחזק אותם ואילו התנהגויות ומחשבות אימצת בתגובה אליהם. תכנית הטיפול תתבסס על המידע האישי שלך שנאסף בשלב זה. 

שלב שני - מתן מידע

המטרה בשלב זה היא לעזור לך להבין בדיוק מה קורה בגוף שלך בזמן התקף חרדה, למה זה קורה ומה המשמעות של כל אחד מהסימפטומים. שלב זה לוקח 2 פגישות ובסופו יהיה לך מידע שלם, מדויק ומהימן על התהליכים הפיזיים שמתרחשים בזמן ההתקף. זהו אחד השלבים החשובים בטיפול כיוון שבדרך כלל בתום שלב זה מטופלים מבינים שהתקף החרדה הוא אמנם מפחיד אבל הוא ממש לא מסוכן, שיש הסבר פשוט לכל אחד מהסימפטומים שאתה חווה בזמן ההתקף וכי הסימפטומים הללו לא יכולים לגרום לך נזק. למעשה זוהי הדרך של הגוף שלך להתכונן לסכנה – ואם רק תאפשר להם, הסימפטומים יחלפו מעצמם. 

שלב שלישי - שינוי מחשבות

בשלב זה, לאחר שהבנו מה משמעות ההתקף ואיך כדאי להתייחס אליו, אנו עוברים לבחון את המחשבות אשר מתחזקות את הפרעת הפאניקה ולמעשה יוצרות פחד מההתקף הבא (מה שמעלה את הסבירות שאכן יגיע התקף  – זו נבואה שמגשימה את עצמה). ברגע שלומדים לא לפחד מההתקף בדרך כלל תדירות ההתקפים יורדת מאד, וגם אם יש התקפים מדי פעם הם הרבה פחות מאיימים ומטרידים. בשלב זה נבחן מחשבות כמו "אני עומד להתעלף" "הלב שלי לא יעמוד בעומס" "אני אחנק". אלו הן מחשבות אופייניות מאד בזמן התקף. המטרה שלנו בשלב זה היא ללמוד להתייחס לפחד ולתחושות הפיזיות הנלוות אליו באופן טבעי כאל דבר לגיטימי, טבעי ולחלוטין לא מסוכן. נחליף את המחשבות המפחידות והפרשנויות הקטסטרופליות בפרשנויות יותר מציאותיות. 

שלב רביעי - שינוי התנהגות

בשלב זה נעשה שינוי בכל ההתנהגויות שאימצת לאורך הזמן על מנת למנוע התקף (דבר אשר מגביר את הסיכוי להתרחשות התקף). לדוגמה – מטופל אשר נוהג ללכת באופן קבוע עם כדור הרגעה בתיק למעשה מלמד את עצמו שהוא תלוי בכדור, ושאם יהיה לו התקף זה יהיה איום ונורא לכן צריך למנוע את התקף החרדה בכל מחיר. זוהי התנהגות מזיקה אשר משמרת את התקפי החרדה. כמו כן בשלב זה אנו מתחילים לחזור לעשות דברים שכיום אתה נמנע מלעשותם מחשש שיגרמו להתקף (לדוגמה ללכת למקומות מסוימים, להישאר לבד, לעשות ספורט). שינוי התנהגותי מגביר מעט את החרדה בהתחלה אך תוך זמן קצר יוצר הקלה עצומה כיוון שהוא מסייע להפנים כי ההתקף אינו מסוכן וגם אם יהיה התקף – אפשר פשוט לחוש אותו והוא יחלוף מעצמו תוך זמן קצר אם לא נתערב בו ולא ננסה "לגרש" אותו. 

שלב חמישי - חשיפה

בשלב זה אנו מלמדים את עצמנו להחשף ולהתרגל לתחושות המפחידות שיש בזמן התקף חרדה. נבצע תרגילים פיזיים אשר יעוררו תחושות דומות לתחושות הפיזיות בזמן התקף חרדה, במטרה להזמין את החרדה באופן מכוון (כלומר – בדיוק להיפך מאשר לנסות להימנע ממנה או להרגיע אותה). בשלב זה בדרך כלל יש הקלה משמעותית מאד בסימפטומים כיוון שהם הופכים להיות פחות ופחות מפחידים עם התרגול. 

  • משך הטיפול בסביבות 20 פגישות, תלוי בקצב התרגול בבית ובמאפיינים נוספים של המטופל. 
  • מטופלים אשר עוקבים אחרי המשימות ומתמידים בטיפול יהנו מסיכוי של 80-90% להצליח בטיפול ולהיפטר מהאבחנה של הפרעת פאניקה. 
דילוג לתוכן