אל תנסה לקחת נשימות עמוקות כדי להירגע. נשימה עמוקה מכניסה אותך להיפר ונטילציה – דבר אשר מחריף את ההתקף. זכור כי אי אפשר להיחנק בזמן התקף, ולא חסר בגוף שלך חמצן ולכן אין צורך שתנסה ״לעזור״ לגוף לנשום יותר טוב. הנסיונות הללו מחמירים את המצב. הנשימה הנכונה בזמן התקף חרדה – נשימה רגילה, עם הבנה שכרגע הגוף מוצף באדרנלין ולכן קצב הנשימה גבוה יותר מהרגיל והנשימה מהירה ושטוחה – זה בסדר גמור ולא ייגרם לך כל נזק כתוצאה מנשימה כזו, והנשימה תחזור לקצב הרגיל מעצמה ברגע שרמת האדרנלין תרד  – דבר אשר ייקרה מעצמו. כפי שההתקף מתחיל מבלי שגרמת לכך – הוא יסתיים גם אם לא תעשה שום דבר. 

כאמור, הכי טוב פשוט לאפשר לתחושות הפיזיות להתרחש, ולא להיסחף לפרשנויות הקיצוניות אשר מופיעות בדרך כלל בזמן התקף חרדה (ובראשן ״אני עובר התקף לב״, ״אני עומד להתעלף״, ״אני עומד להחנק״). אף אחד מהדברים הללו לא מתרחש בזמן התקף חרדה (כן כן, אפילו התעלפות, היא נדירה ביותר בזמן התקף חרדה שכן עילפון קשור לירידה פתאומית בלחץ הדם ואילו בזמן התקף חרדה לחץ הדם דווקא עולה). 

דבר עם עצמך בהיגיון. 

מה שגורם לתחושת הפחד הוא הפרשנויות המפחידות שהזכרנו ולא התחושות הפיזיות עצמן. ברגע שלא תיסחף לפרשנויות הללו, התקף החרדה יתחיל לדעוך לאט לאט (זה לוקח זמן, סבלנות). הזכר לעצמך – אני מרגיש עכשיו ככה כי הגוף שלי מנסה להילחם באיזושהי סכנה מדומיינת. הגוף שלי עובד מצויין והוא רק מנסה לשמור עליי. עוד מעט זה יעבור ואחזור להרגיש כרגיל. 

חלק מהטיפולים עושים שימוש בטכניקות נשימה, הסחות דעת הרפיה וכדומה על מנת להתמודד עם ההתקף. אלו יכולים להיות מועילים בתור עזרה ראשונה זמנית עד לקבלת טיפול פסיכולוגי שיאפשר פתרון ממשי של הבעיה, אך לא מומלץ להישען עליהם לאורך זמן.