התמודדות נפשית לאחר ניתוח בריאטרי (קיצור קיבה)

לאחר ניתוח בריאטרי מתחילה תקופת הסתגלות אשר אורכת מספר חודשים. ההסתגלות לחיים עם הקיבה החדשה היא תהליך איטי והדרגתי של למידה. מדובר בשינוי דרסטי מאד וחשוב לתת לעצמך מספיק זמן להסתגל אליו. קצב ההסתגלות משתנה מאדם לאדם והסתגלות נכונה היא כזו שמתאימה לקצב האישי שלך. 

למה בכלל צריך להסתגל?

הניתוח משנה את המערכת הפיזיולוגית באופן משמעותי ופתאומי, אולם מבחינה נפשית – הוא לא יוצר כל שינוי, כלומר, את/ה מתעורר/ת מהניתוח עם גוף שמתנהג אחרת אבל בדיוק עם אותו סט של מחשבות, רגשות, התנהגויות והרגלים כמו מקודם. כך, באופן טבעי נוצר פער. תהליך הדבקת וצמצום הפער הזה הוא בעצם תהליך ההסתגלות. 

 

שלב ההסתגלות הפיזית - ללמוד לאכול

בשלב הראשון לאחר הניתוח המשימה היא להכיר את הקיבה החדשה ולהבין את החוקים שלפיהם פועלת. למרות שקיבלת מן הדיאטנית הנחיות מדויקות למדי לגבי האכילה, האכילה היא תהליך אינדיבדואלי מאד, המשתנה מאדם לאדם, ועלייך מוטל לגלות (כמובן תוך שמירה על ההנחיות) מהי הדרך הנכונה בשבילך לאכול מבחינת קצב, כמות, סוג, שעות, תנוחה, שילובי מזונות וכדומה. אין כאן אמת אבסולוטית. זהו תהליך סובייקטיבי של ניסוי וטעייה והוא דורש ממך סבלנות רבה. לכן בתקופה זו מומלץ לא להעמיס על עצמך משימות ולנסות להמצא בסביבה שקטה ותומכת עד כמה שניתן, על מנת לאפשר לעצמך להשלים את התהליך באופן מלא. נסה/י לא לצפות מעצמך להצליח להפעיל את הקיבה באופן מושלם כבר בהתחלה ולזכור שבדיוק כמו שלא לומדים לנהוג ברכב ביום אחד, כך גם את המכונה הזו לוקח זמן ללמוד להפעיל.

 

שלב ההתמודדות הנפשית הראשונית

במקביל להתמודדות הפיזית הקשורה להכרת הקיבה מתרחשת גם התמודדות נפשית, אשר נובעת מן העובדה שתוך זמן קצר מתחוללים שינויים רבים. את/ה נדרש/ת לשנות באופן דרסטי את הרגלי האכילה שלך, להקפיד על לוח זמנים, על תפריט ועל לקיחת ויטמינים, להתמודד עם  הגוף המשתנה במהירות ולעיתים גם עם שינויים בתחומי חיים אחרים כמו בילויים, משפחה, חברה ועבודה. לדוגמה, אם בעבר צורת הבילוי המרכזית שלך היתה יציאה למסעדה או בישול, יכול להיות שהיום פעילויות אלו לא יהיו מהנות כבעבר, וזה עשוי ליצור תסכול. אם היית רגילה להיות במרכז העניינים בארוחה המשפחתית, ייתכן ויהיה קושי לראות את האחרים אוכלים מבלי להשתתף באכילה כמוהם.

 

שינויים נפשיים לאחר הניתוח

לעיתים מופיעים לאחר הניתוח מחשבות, רגשות או התנהגויות חדשות. לדוגמה, לעיתים אנשים מרגישים כעוסים ועצבניים יותר בתקופה הראשונה. בדרך כלל זוהי תופעה נורמלית וחולפת, אשר נובעת מכך שההסתגלות לניתוח כרוכה בסטרס מסויים, בשילוב עם העובדה שכבר לא ניתן להשתמש בכלי ההירגעות המוכר – האוכל.

יכולים להיות גם שינויים חיוביים, לדוגמה – שיפור במצב החברתי, יותר תשומת לב ומחמאות מאחרים, שינוי במצב הרומנטי. גם שינויים חיוביים אלו הם עדיין שינויים ולפיכך יוצרים סערה מסויימת בחיים (בדיוק כמו שאירועים משמחים כמו חתונה או לידה של ילד משנים את נסיבות החיים ודורשים הסתגלות, למרות שטבעם חיובי ולא שלילי). 

לפיכך נהוג להתייחס לתקופה הראשונה לאחר הניתוח (בערך חודשיים) כתקופה של עומס נפשי. העומס בדרך כלל אינו חד-ערכי אלא מערב בתוכו הן שינויים חיוביים והן שינויים שליליים. בכל מקרה זוהי תקופה יותר  סוערת מן הרגיל מאחר והיא מאופיינת בשינויים רבים.

 

שלב ההתמודדות הנפשית המתמשכת

התמודדות נוספת קשורה לפער בין הקיבולת של הקיבה ותחושת הרעב (הנמוכות יחסית) לבין התאווה לאוכל – החשק לאכול, אשר ברוב המקרים נשאר חזק כבעבר ולעיתים אפילו מתגבר. מובן שאנו לא אוכלים אך ורק מתוך רעב אלא שלאוכל יש תפקידים שונים בחיים – זהו כלי להירגעות, לנחמה, להפגת מתחים, לבילוי, ליצירת קרבה, למפגש חברתי, להפגת שיעמום ולהנאה ולעיתים תרגיש/י שאת/ה רוצה לאכול למרות שאת/ה לא רעב/ה, אלא דווקא מתוך אחת הסיבות הנ"ל. תחושה זו ודאי מוכרת לך מלפני הניתוח, אלא שהיום את/ה נאלצ/ת להישאר עם הדחף או החשק לאכול, מבלי יכולת להגיב אליו, פשוט כי הקיבה קטנה מדי.  

זוהי בעצם ההזדמנות האמיתית שהניתוח נותן לך – לייצר מערכת יחסים חדשה עם האוכל, ללמוד לתת לו תפקידים אחרים מבעבר וללמוד לחוש לעיתים את החשק לאכול מבלי להגיב אליו. זהו תהליך ארוך ולא פשוט, אך בסופו של דבר, בשילוב עם עבודה על הרגלים נכונים, זהו הדבר שמוביל ליציאה ממעגל הדיאטות ולהשגת שינוי ארוך טווח, עקבי ומתמשך. 

שינויים במערכות יחסים בעקבות הניתוח

ניתוח בריאטרי הוא אירוע משנה חיים וככזה הוא עשוי להביא לבחינה מחודשת ולשינויים במערכות היחסים המשמעותיות בחיינו – הזוגיות, קשרים עם חברים וקשרים בעבודה. בשלבי ההסתגלות לאחר הניתוח העומס הפסיכולוגי אינו פשוט, ויש צורך בסביבה תומכת. אם מערכות היחסים יוכלו להוות מקור תמיכה בשלב זה – הן צפויות להתחזק עוד יותר בהמשך ולהביא לקרבה מחודשת. 

אם בשלב זה מופיעים קשיים (בן זוג שמתקשה לפרגן, אישה שמרגישה מאויימת מהמראה החדש של בן זוגה) כדאי מאד להתייחס אליהם, שכן זה יסייע בהתמודדות שצפויה בהמשך: 

אצל חלק מהאנשים השינוי במערכות יחסים ניכר בכך שהם נוטשים דפוסים מרצים שהחזיקו בהם בעבר, ומתחילים לשים את עצמם במרכז. לפעמים עשוי להיות ״אפקט מטוטלת״ – כלומר מעבר מקיצון אחד לקיצון שני (ממצב של ביטול עצמי למצב של אגוצנטריות מוגזמת) ודרושה כאן הסתגלות עד למציאת איזון בריא מחדש. לעיתים הסביבה צריכה להסתגל לכך שהדינמיקה השתנתה ושהדפוס הנוח והמרצה שהכירה כבר לא שם. 

בשלבים המתקדמים יותר של התהליך, כשהירידה במשקל כבר יותר מורגשת, אתה עשוי להרגיש שינויים בדימוי העצמי (יותר בטוח בעצמך, יותר חזק) ושינויים בחשק המיני – מה שיוצר שינוי גם בדינמיקה הזוגית. 

במקביל,  תחזוקת אורח החיים החדש עשויה להיות תובענית מבחינת זמן (קבוצות תמיכה, אימונים וכדומה) ולייצר (לעיתים לראשונה) מעגלי חיים חדשים, נפרדים, שבן הזוג אינו חלק מהם. עבור חלק מהזוגות, זה עשוי להיות אתגר רציני.  

המטרה היא להפוך את מערכות היחסים השונות למקור תמיכה, להבין שזה טבעי ונורמלי שיהיו שינויים ואפילו מתחים בעקבות הניתוח גם בהיבט הזה, ולנסות למצוא איזון חדש שיאפשר לקשר להמשיך ממקום בריא יותר. 





 

אם את/ה חש/ה קושי לאחר הניתוח, ניתן להגיע לייעוץ פסיכולוגי.

דילוג לתוכן